כל אחד מאיתנו נתקל לפחות פעם אחת במצב בו הוא נדרש לשלם חוב שצבר מול רשות שלטונית או גוף מסחרי כלשהו, ולא ראה לכך שום הצדקה הולמת.
יש הרבה אנשים שבוחרים להתעלם באלגנטיות מהדרישה הזו, בין אם בגלל שהם לא מסכימים עם אותה דרישת חוב ובין אם אין ברשותם האמצעים הכלכליים
המתאימים לכך.
בלא מעט מצבים אנחנו נהיה אלו שעומדים מנגד, ונדרשים לגבות חוב מגורם שחייב לנו כסף. כאשר תביעת החוב נעשית תחת לחץ, עלולים ליפול בקלות להפעלת דרכים לא כשרות להשגתו, ובכך להסתבך עם החוק. תוהים לאילו חוקים חשוב להיצמד כאשר גובים חוב? לפניכם הדרכים החוקיות לעשות זאת נכון.
נקיטת הליך משפטי נגד החייב
נקיטה בהליך משפטי קורית לרוב לאחר שניסיון הנושה לגבות את החוב בעצמו לא צלח, והוא פנה לעורך דין לשם קבלת סיוע משפטי בנושא. עורך הדין מצידו ישלח לחייב מכתב התראה אודות גביית החוב, ואם גם זה לא יעזור, תוגש מטעם התובע תביעה לבית המשפט. לחלופין, ניתן יהיה לפתוח תיק בלשכת ההוצאה לפועל. הבחירה בין בית משפט להוצאה לפועל תיעשה לפי המסמך שעליו מבוססת התביעה:
- פנייה לבית המשפט תיעשה כשמדובר במסמכים מסחריים כדוגמת תעודות משלוח, פירוט חשבון, חשבוניות וכו'. כמו כן, כאשר אין מסמכים שמגבים טענה לחוב שטרם נפרע.
- פנייה להוצאה לפועל תיעשה כמדובר בבקשות לביצוע פסקי דין, שטרות כמו צ'קים חוזרים ומשכנתאות.
ניתן לקרוא מידע נוסף על פועלו של עורך דין מומחה בתחום כאן-
https://www.yml-law.co.il/גביית-חובות.
אלו הם ההבדלים בין הליך משפטי לבין הליך בסדר דין מקוצר
בהליך משפטי רגיל, הנתבע זכאי להגשת כתב הגנה לשם התגוננות, זאת במסגרת הזמן שצוין בהזמנת בית המשפט. במקרה של אי התגוננות בזמן הנקבע, פסק הדין עלול להיקבע נגד הנתבע, זאת בהתבסס על כתב התביעה עצמו, וכן על הראיות שתומכות בטענה.
בהליך סדר דין מקוצר לעומת זאת, הנתבע לא מקבל אוטומטית את הזכות להתגונן. הוא כן יכול להגיש בקשה לשם כך, אולם היא צריכה להיות מגובה בתצהיר. אלו הן בדרך כלל תביעות שמאופיינות בוודאות, כדוגמת רשות מקומית שתובעת תשלום של סכום קצוב שיש לשלם לה על פי חוק.
חייב שמתפשר בשלב מוקדם מדי
ככל שחולף יותר זמן מרגע ההכרזה על החוב ועד לתשלום שלו, הסכום שלו עשוי לגדול לאור התווספות של עלויות נלוות, כמו למשל אגרה על פתיחת תיק בהוצאה לפועל ובבית המשפט. כדי להימנע מחוב בסדר גודל אימתני, כדאי לחתור להסכם עם עורך דין מהר ככל האפשר, וכך לעצור את הוצאות הריבית והגבייה שנצברות. באותה נשימה, זה מסייע בהגעה להסדרי תשלום נורמליים. כאמור זה לא משרת רק את התובע, אלא גם את הנתבע שחייב כספים.
