אחת הברכות שאנחנו מברכים בתדירות הכי גבוהה זו ברכת המזון. מדובר על ברכה שנאמרת לאחר אכילה של לחם, ואחת השאלות שנשאלת לגבי הברכה הזו הוא מה בדיוק ההבדל בין הנוסחים של העדות השונות בישראל. אם אתם מברכים ברכת המזון וחשוב לכם להבין מה בדיוק היחס בין כל אחד מהנוסחים שיש לברכה, אחנו כאן כדי לספר לכם את כל מה שחשוב לדעת.
ברכת המזון
עוד לפני שנדבר על ברכת המזון נוסח אשכנז כדאי לומר כמה מילים על הברכה עצמה. ברכת המזון היא ברכה שנאמרת בסיום ארוחה שבה נאכל לחם. כדי להתחייב בברכת המזון יש צורך לאכול כמות מינימלית של לחם, אך מצד שני אין צורך באכילה של כל דבר אחר. מה שמייחד את ברכת המזון זו העובדה שהיא הברכה היחידה שהחיוב לברך אותה הוא חיוב מהתורה. כל שאר הברכות שאנחנו מברכים אלו ברכות שחכמים תקנו, אולם לגבי ברכת המזון מפורש בתורה "ואכלת ובשעת וברכת", פסוק שממנו הבינו חכמים שהחובה לברך ברכת המזון היא מהתורה.
מבנה הברכה
הברכה בנויה בצורה של 4 ברכות ולאחר מכן רצף של בקשות ופסוקים. שלושת הברכות הראשונות הן חיוב מהתורה, ברכה הרביעית היא תקנת חכמים ולאחר מכן מדובר על רצף בקשות ותפילות. המבנה של הברכה הא זה שמאפשר לנו לדבר על הייחודיות של נוסח אשכנז בברכת המזון.
מה קורה בנוסח אשכנז
מבחינת מבנה החלק הראשון של ברכת המזון, כלומר ארבעת הברכות עצמן, נוסח אשכנז דומה לשאר הנוסחים עם הבדלים בעיקר במילים עצמם אך לא במבנה. בניגוד לנוסח ספרד או לנוסח הספרדי שבו נאמר הפסוק "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" בסיומה של הברכה הראשונה, בנוסח אשכנז מדלגים על החלק הזה, אולם בשאר הדברים ההבדלים לא גדולים. מנגד, בחלק ש הבקשות יש הבדלים גדולים יותר בין נוסח אשכנז לבין הנוסח הספרדי או התימני.
האם אפשר לברך בנוסח אחר
לאור העובדה שבחלק של הברכה שהוא מהתורה ההבדלים לא גדולים, גם אם אתם במצב שבו לא לא יכולים לברך את הברכה בנוסח אשכנז, אפשר לקחת ברכה מנוסח אחר ולברך אותה. כמובן, תמיד עדיף להיות עם הנוסח שלכם, אולם גם במקרה שזה לא מתאפשר אפשר לברך מנוסח אחר.
לסיכום, מה עושים שיש באותה ארוחה נוסחים שונים
בארוחה שבה יש סועדים מעדות שונות וצריך לברך ברכת המזון, אין בעיה שכל אחד יברך את הנוסח שלו. מה שחשוב הוא שאם מבצעים זימון, כלומר אמירה שנאמרת במצב שבו יש יותר משלושה סועדים שאכלו לחם, אז שכולם יכירו את הנוסח שבו מבוצע הזימון. אין בעיה לזמן בנוסח אחר, כיון שהעיקר בזימון הוא הזימון עצמו ולא בהכרח הטקסט שאותו אומרים, אולם כולם צריכים לענות עליו.
